מלגזה ניידת רגלית

 
מלגזה שייכת מצד אחד לכלי רכב, ומצד שני לכלי רכב משנע סחורה ממקום למקום. המלגזה בתוספת ציוד להעמסה ושינוע של מטענים מצוידת בזרוע נשלפת להרמה או תורן לשינוע באמצעות מזלג או באמצעי אחר המחובר לכננת הרמה. ישנם סוגי מלגזות שונים – מלגזה ממונעת, מלגזה חשמלית, מלגזה ידנית ומלגזה רגלית. לכל אחד מסוגי המלגזות הללו קיימות תקנות תעבורה והוראות הפעלה שונות. על פי ההגדרה, "מלגזה ניידת רגלית" הינה מכונה המכוונת בידי האדם האוחז בה, ועל פי המבנה שלה אינה מיועדת להסעת נהג או נוסעים על גביה.

מה נדרש כדי להפעיל מלגזה ניידת רגלית?

תקנות התעבורה התשכ"א 1961 ותיקון מספר 15 לשנת התשס"ה (2005), נקבע כי הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מהחזקת רישיון נהיגה. המשמעות הינה שאין הגבלת גיל על האוחז בה. הוראה זו שונה מההוראה למלגזה מסוג "מפעיל הולך" , הניתנת להפעלה גם על ידי אדם אשר רוכב עליה בישיבה או בעמידה ונדרש לו רישיון נהיגה מסוג 1. מי שמפעיל "מכונה ניידת רגלית" אשר עונה לתקנות התעבורה חייב להיות בקיא בהפעלתה, כלומר לעבור השתלמות כל שהיא בנושא לצורך היתר השימוש בה, וכן חייב שיהיה לו מינוי להפעלת מכונת הרמה, כפי שרשום בתקנה 18 לתקנות הבטיחות בעבודה. כמו כן, העובד חייב בביטוח, על פי תקנה 280 (ג) (3). ניתן להשיג אותה בין השאר בכל חנות של ציוד לשינוע.

תקנות נוספות לשימוש המכונה הניידת הרגלית

יש להשתמש בה בטווח של 500 מטרים מן המפעל, ויש להפעילה רק לצורך השימוש בה, במהירות שאינה עולה על 30 קמ"ש. יש להתמצא בסיכונים הכרוכים בהפעלתה ויש להפעילה תוך מניעתם של כל אותם הסיכונים. בנוסף יש לקבל תדריך כיצד לתחזק אותה, כמו בכל ציוד מכני הנדסי אחר.